עלייה לישראל

Deprecated: Function get_the_author_ID is deprecated since version 2.8.0! Use get_the_author_meta('ID') instead. in /var/www/sites/lawfirmbackup_200125/wordpress/wp-includes/functions.php on line 6131

מי זכאי לעלות לישראל על בסיס חוק השבות? זכאים לעליה יהודים (ילדים של אם יהודיה), ילדים ונכדים של יהודים, ובני זוג וילדים קטינים של אחד מאלו. לא זכאים, גם אם הם נכללים בהגדרות מעלה, מי שמסכנים את ביטחון או בריאות הציבור בישראל, ומי שהמירו את דתם מיהדות. במאמר זה נפרט לעומק את התנאים להוכחת זכאות לעלייה, וכיצד ניתן להתגבר על מכשולים שונים בדרך להגירה לישראל על פי חוק השבות.

חוק השבות, וזכות העלייה ואזרחות המוסדרת בו עבור זכאים, הוא חוק אשר נחשב בעל מעמד של מעין חוק יסוד בישראל, על אף שאינו מוגדר כאחד מחוקי היסוד באופן רשמי. החוק מעורר פולמוס רב בשל המחלוקות באשר להגדרת מיהו יהודי, את מי ראוי להעלות לישראל בשל קרבתו ליהודי, ומי לא זכאי לעלות ארצה.

במאמר זה נסביר באופן מקיף ומלא את הפן המשפטי, המהותי והטכני גם יחד של הזכות לעליה, את השינויים והתיקונים שנעשו בחוק השבות ואת משמעותם, וכמובן, כיצד ניתן לעלות לישראל.

חוק השבות: חקיקתו ורקע היסטורי

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל קבעה כי: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות".

זהו הבסיס לחוק השבות, אשר נועד להשיב את יהודי התפוצות לישראל לאחר גלות ארוכת שנים ולתת ליהודים, לאחר שנים ארוכות של רדיפות, אנטישמיות, חוסר ודאות כלכלי ופחד, אפשרות לשוב לישראל כמקום מקלט, "מדינת היהודים", בהתאם לחזונו של הרצל.

בשנותיה הראשונות של המדינה, ראו כיהודי את מי שהצהיר על כך וביקש לעלות לישראל, ללא כל צורך בראיות נוספות. אולם במשך השנים, עודכן החוק עם הוראות מפורשות בנוגע לזכאות.

מי זכאי לעלות לישראל?

הזכות לעליה עברה גלגולים משפטיים במשך השנים. כיום, החוק מזכה לעליה בהתאם לחוק השבות את:

• מי שמוגדר כיהודי לפי חוק השבות – משמע, שאמו יהודייה, והוא לא המיר את דתו לדת אחרת.
• צאצאי יהודי, בתנאי שהיהודי לא המיר את דתו לדת אחרת:
• ילד של יהודי.
• נכד של יהודי.
• בן זוג של יהודי או ילד \ נכד ליהודי

נינים, ילדי נכדים של יהודים, אינם זכאים לעלות עצמאית. אולם, נוסח נוהל מיוחד אשר מאפשר לנכד של יהודי לעשות עליה עם ילדיו הקטינים, ולקבל עבורם מעמד.

המסמכים הדרושים לשם הגשת בקשת עליה לישראל

על מנת להגיש בקשה לעליה לישראל, יש צורך להצטייד בשורה של מסמכים, ואף רשאי משרד הפנים לבקש מסמכים נוספים אם הוא סבור שישנו ספק כלשהו. מסמכי החובה הם:

מסמכים אזרחיים:

• דרכון של המבקש.
• תעודת לידה של מבקש העליה – אם מדובר בתעודה מקורית ולא העתק, אין צורך באפוסטיל ברמה העקרונית. אולם מאחר ולשכות רבות דורשות אפוסטיל גם על תעודה מקורית, מומלץ להגיש תעודה מקורית, מאומתת באפוסטיל ומתורגמת על ידי נוטריון אם אינה באנגלית.
• תעודת נישואים ותעודות לידה של ילדיו, אם בן/בת הזוג והילדים גם הם מבקשים לעלות.
• תעודת יושר מאומתת ומתורגמת אף היא, משלושת החודשים שלפני הגשת הבקשה.

מסמכים להוכחת יהדות:

• מכתב מרב קהילה בחו"ל, מתוך רשימה של רבנים מוכרים על ידי משרד הפנים, אשר יעיד על יהדותו של המבקש או של בן משפחתו היהודי עליו הוא מסתמך בבקשת העליה. לעולים מברית המועצות – אין חובה להגיש מכתב זה.
• ליהודי אשר אמו יהודיה המבקש עליה, מומלץ להביא גם את תעודת הנישואים של ההורים אשר פעמים רבות כתוב בה כי מקום הנישואים היה בבית כנסת או במסגרת יהודית כלשהי; ניתן להביא גם העתק של הכתובה. גם מסמך זה צריך להיות מאומת ומתורגם.
• מי שמבקש עליה על סמך יהדותו של אביו / אחד מסביו, צריך להביא את תעודת הנישואים של הוריו, תעודת הלידה של האב שתעיד על יהדותו, ולעיתים אף מסמכים של סביו או סבתו, בהתאם למה שכבר מצוי בידו.
• יש צורך להביא לעיתים תעודת פטירה של האב/הסב היהודי שיעיד על מקום הקבורה בבית קברות יהודי.
• כל מסמך אחר, תמונות או ראיות, שיכולים להעיד על יהדותו של המבקש.

מסמכים במקרה של גיור:

• במקרה של עליה מכח גיור, יש להביא תעודת גיור מקורית – פסק דין של בית הדין שם נעשה הליך הגיור.
• כמו כן, יש להביא מכתב הסבר שנכתב על ידי המועמד לעליה המפרט על תהליך הגיור שהוא עבר.
• יש להביא מכתב מרב הקהילה שבה השתתף המתגייר לאחר הגיור ולפניו.
• יש להביא מכתב מהרב שערך את הגיור, שיפרט את תהליך הגיור.

עליה לישראל עבור בני זוג של יהודים

חשוב לציין, שבחוק השבות ההגדרה עודנה חלה על בני זוג נשואים בלבד. הנושא מעולם לא נדון בבית המשפט העליון, אולם ייתכן כי במקרה שבהם בני זוג לא נישאים מסיבות שונות, אך יש להם ילדים משותפים והם ידועים בציבור, ייעתר בית המשפט לבקשה למתן מעמד של עולה גם במקרה בהם בני הזוג לא נשואים.

עליה של בני זוג שנישאו פחות משנה לפני הגשת הבקשה לעליה:

בני זוג שנישאו זמן קצר לפני עלייתם לישראל, חייבים לעבור מעין "תקופת צינון" בטרם יוכל בן/בת הזוג לבצע עליה יחד עם הזכאי, וזאת מאחר והדבר מעלה חשש לנישואים פיקטיביים לשם קבלת מעמד בישראל. בן הזוג לא יהיה זכאי למעמד של עולה, אלא יקבל אשרה מסוג א/5 למשך שנה מיום העליה (אשרת תושב ארעי). בתום שנה, יוזמנו בני הזוג לראיון מפורט אשר יבחן בשנית את כנות הקשר ביניהם. אם אכן השתכנע משרד הפנים כי הנישואים כנים ולא נעשו לצורך קבלת מעמד בישראל, יקבל בן הזוג מעמד של עולה. אם לא השתכנע משרד הפנים שהנישואים כנים, תוארך האשרה בשנה נוספת, ולאחריה, אם עדיין יהיו ספקות, התיק יועבר למטה משרד הפנים על מנת לקבל החלטה.

עליה של בני זוג נשואים מאותו המין

כיום זכאים בני זוג של יהודים מאותו מין לעלות לישראל מכוח אותו נוהל ובאותם תנאים של בני זוג נשואים שאינם מאותו מין.

נוהל נין של יהודי

בהתאם לחוק השבות, נין של יהודי אינו רשאי לקבל מעמד בישראל, אלא רק נכד. עם זאת, נין קטין שנמצא בחסות הוריו העולים, אשר בעצמם דור שלישי של יהודי, יקבל מעמד של תושב ארעי בישראל – א/5 – במידה והוא עומד בקריטריונים שנקבעו בנוהל. המעמד יוארך כל שנה למשך שלוש שנים במצטבר. לאחר שלוש שנים בישראל יוכל להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית. אם הוא עודנו קטין, לפי סעיף 9 לחוק, ואם הוא בגיר, לפי סעיף 5.

אלמנות של יהודים

מאחר וחוק השבות קובע במפורש שהזכות לעליה מוקנית גם לבני הזוג של יהודים, ילדים ונכדים של יהודים, והחוק אף מציין במפורש כי אין כל משמעות לשאלה אם היהודי שמכוחו מבוקשת העליה נמצא בחיים או לא, או אם עלה לישראל או לא. על כן, ההלכה הנוהגת כיום היא כי אלמנתו של יהודי זכאית לקבלת מעמד של עולה אך ורק אם לא נישאה מחדש, וייתכן שאף אם יש לה ילדים נוספים שלא מנישואיה.

זכות עליה של מי שאומץ על ידי יהודים

האם גם מי שאומץ על ידי יהודים זכאי לעלות לישראל? נוהל הטיפול במתן מעמד לקטין אומץ על ידי זכאי שבות בטרם העליה, שמספרו 1.8.2005, קובע כי קטין שאומץ על ידי זכאי עליה, יהיה זכאי אף הוא לעליה, למרות שהוא אינו יהודי מבחינה גנטית. משרד הפנים יבדוק אם חלפה יותר משנה מיום האימוץ, ואם לא, יצטרך ההורה המאמץ להוכיח את כנות האימוץ, ולשכנע את משרד הפנים שהאימוץ לא נעשה לשם קבלת המעמד בישראל.

זכאות לעליה של יהודי (ביולוגי) שאומץ על ידי בני דת אחרת

בחוות הדעת בבג"ץ (9249/04) קבע היועץ המשפטי לממשלה, שחוק השבות מתמקד בזיקה של אדם לעם היהודי, ושזיקה זו אינה מתנתקת עם אימוצו של זכאי השבות למשפחה שאינה משפחה יהודית.על כן, מי שהינו יהודי אך אומץ על ידי בני דת אחרת, רשאי לעלות לישראל מכח חוק השבות ולקבל את מלוא זכויותיו כעולה.

בני משפחה של יהודים שפעילים בדתם האחרת

כזכור, חוק השבות קובע שיהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר, אך זכאי לשבות אינו בהכרח יהודי. החוק קובע שהזכויות מוקנות גם לבן של יהודי ולנכד של יהודי, ומסייג: "להוציא אדם שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון". כלומר, וכפי שעולה מתקדימים בנושא, כאשר מדובר בעליה של בן משפחה של יהודי שאינו יהודי בעצמו, אין כל משמעות לאמונתו הדתית של העולה. אולם בפועל, משרד הפנים מקשה מאד על בעלי דת אחרת אדוקים בדתם בעת הגשת בקשה לעליה לישראל, גם אם הם אינם יהודים אשר המירו את דתם. מעבר לכך, מי שעוסק בפעילות מיסיונרית, או נחשד בכל קשר לקהילה מיסיונרית או פעילות הקשורה לדת הנוצרית באופן כללי, עלייתו תסורב.

"שאינו בן דת אחרת"

סעיף 4(ב) לחוק השבות קובע את ההגדרה של מי שהוא יהודי בהתאם לחוק השבות, וכך נכתב בו: "לעניין חוק זה,"יהודי" – מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". ההגדרה של "בן דת אחרת", אינה הגדרה פשוטה וחד משמעית כפי שאולי נדמה. הדוגמה המובהקת ביותר לכך, הינה מקרה של יהודים משיחיים. בג"ץ קבע כי האמונה ביהדות משיחית כמוה כהמרת דת בפועל, וגם אם יהודים משיחיים חושבים על עצמם כיהודים הם נחשבים כמי שהמיר את דתם לנצרות ואינכם זכאי עליה. עם זאת, חשוב לציין כי משיחיים שאביהם יהודי אך אימם אינה יהודייה, אכן יכולים לקבל מעמד מכח חוק השבות כבני משפחה של יהודים, זאת מפני שאינם יהודים בעצמם על פי ההלכה, לכן לא ניתן לומר כי "המירו את דתם".

"ניתוק שרשרת היהדות"

תקדימים משפטיים אלו, אשר בפועל הרחיבו את הסייגים הקבועים בחוק השבות, הגיעו לשיאם בבג"ץ 10535/09 פלונית נ' משרד הפנים. בעתירה זו, פנתה אישה מוסלמית, נכדה לסבים יהודים, שעל פי ההלכה אף הינה יהודיה (שכן אמה היתה יהודייה), בבקשה לקבלת מעמד עולה. אמה של העותרת היתה יהודייה, שנישאה למוסלמי והמירה את דתה וגידלה את ילדיה כמוסלמים.

בית המשפט העליון אף דחה בקשה לערוך דיון נוסף בנוגע לפסק דין זה, ופסק כי עצם המרת הדת של האם הינה בבחינת "ניתוק" שרשרת היהדות. הרציונל שעמד בבסיס הדחיה היה, שחוק השבות נועד לאפשר ליהודים ומשפחותיהם לעלות, וכאשר ההורה/הסב היהודי מאבד את זכותו לעליה בשל המרת דתו, כך גם צאצאיו מאבדים את זכותם זו.

עליה מכח גיור

מעמדן של קהילות יהודיות לא אורתודוכסיות מסוגים שונים הינו נושא מעורר מחלוקת בחברה הישראלית, ומעורר רגשות עזים. על אף פסיקות בג"ץ בנושא במשך השנים, הזכאות  לעליה בשל גיור עודנה ניתנת באופן כמעט בלעדי למתגיירים בגיור אורתודוכסי בלבד. ישנה רשימה ספציפית של בתי דין רבניים בישראל ואף ברחבי העולם (על אף שהדבר אינו תואם לחלוטין את פסיקת בג"ץ) אשר גיור בהם מוכר לצורך עליה לישראל. מצב זה יוצר בעיות רבות; כך למשל, בארצות מסוימות כלל אין בית דין דתי מוכר לצורך גיור; ולעיתים ישנם תורים ארוכים לגיור במקומות מוכרים, הנמשכים שנים ארוכות של המתנה.

גיור בישראל: ועדת חריגים והכרה בגיורים שונים

ככלל, מערך הגיור בישראל משמש רק את מי שמחזיק באזרחות ישראלית או בתושבות קבע ישראלית, ואינו משרת את מי שאין לו מעמד כזה בישראל. על מנת לעבור גיור בישראל אשר יהיה מוכר לצורך עליה יש לפנות לוועדת חריגים מיוחדת. לאחר הגשת הבקשה, יוזמן המועמד לראיון בוועדה, במסגרתו יישאל על הסיבות לכך שהוא רוצה לעשות את הגיור דווקא בישראל, וגם יישאל שאלות נוספות שמטרתן לבדוק את כנות רצונו להתגייר בישראל.  אם הבקשה בוועדה מאושרת, ניתן להירשם ללימודי גיור בישראל, במספר מקומות המוכרים על ידי הועדה בלבד, שבסופם יתקיים ראיון נוסף למועד הגיור, ולאחר ראיון זה תתקבל החלטה אם הוא כבר יכול להתגייר בבית הדין או שעליו להמשיך בלימודים.

גיור בחו"ל

על מנת שהגיור בחו"ל יוכר לצורך עליה בישראל, עליו למלא מספר תנאים:

הראשון, שהגיור נעשה במסגרת של קהילה יהודית מוכרת בחו"ל.

השני, שמבקש העליה התגייר במסגרת תכנית גיור מסודרת ומוכרת לגיור באחד מבתי הדין או הקהילות המוכרות.

השלישי, יש להביא מכתב מרב קהילה מוכר שיציין שהמתגייר השתתף באופן פעיל בחיי הקהילה היהודית לפחות תשעה חודשים אחרי הגיור, בארץ או בחו"ל. אם עדיין לא חלפו תשעה חודשים, עדיין ניתן לקבל מעמד אם יצויין על ידי רב הקהילה שההשתתפות היתה למעלה מ-300 שעות.

פסיקה בנוגע לגיורים שונים

רשויות ההגירה והמדינה מעוניינות להקשות על המתגיירים מאחר וקיים חשש שהגיור הינו כלי אפקטיבי לקבלת מעמד בישראל ולא תמיד לגיור כנה ואמיתי, וכך גם מקשות מאד על המבקשים להתגייר באמת. גיורים מסוגים שונים אינם מוכרים באופן גורף לשם קבלת מעמד בישראל והם נדונים כל אחד לגופו כאשר הם מגיעים לפתחו של בית המשפט.

מהי עלייה מפוצלת?

דיברנו על כך שבני משפחתם של זכאי שבות יכולים לעלות לישראל עם הזכאי. אך מה קורה אם חלק מהמשפחה רוצה לעלות לארץ וחלק נדרש להישאר בארץ המוצא? כך לדוגמה, בעת הפלישה של רוסיה לאוקראינה, יהודים אוקראינים רבים נשארו ונלחמו כנגד הפלישה, בעוד אשתם וילדיהם עלו ב"עלייה מפוצלת" לישראל.

עדכון נהלי העלייה בשנת 2024 מאפשר עלייה של זכאי השבות ללא בן הזוג, אך לא להפך.

שינוי מעמד מתייר לעולה

לא חייבים לפנות בבקשה לעלייה בעוד זכאי השבות נמצא בחו"ל. כל עולה פוטנציאלי יכול להגיע לישראל כתייר יחד עם משפחתו ולהגיש בקשת עלייה בארץ, לפי נוהל שינוי מעמד מתייר לעולה. מחד, ייתכן והטיפול בבקשה יהיה זריז יותר. מאידך, המשפחה תצטרך לכלכל את עצמה ללא מעמד חוקי בישראל ככל שהבקשה תתקל בעיכוב או סירוב.

דרישת השתקעות:

בהתאם לשינוי נוהל שינוי מעמד מתייר לעולה ב2024 על המבקשים להוכיח השתקעות או "מרכז חיים" בישראל לפני קבלת מעמד. על מבקש העלייה להראות שסיים את עבודתו בחו"ל, הילדים אינם לומדים בחו"ל ונרשמו ללימודים בישראל, נפתח חשבון בנק בישראל, ועוד.

סייגים לעליה לישראל

סעיף 2ב לחוק השבות קובע שזכאי שבות אינו רשאי לעלות אם הוא:

1. פועל נגד העם היהודי; או
2. עלול לסכן את בריאות הציבור או בטחון המדינה; או
3. בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.

שני הסייגים הראשונים הם סייגים עקרוניים אשר לעיתים נדירות נעשה בהם שימוש.

סירוב בשל פעילות נגד העם היהודי / סכנה לביטחון המדינה

לא ידוע על מקרה בו בפועל נדון בבית המשפט סירוב להענקת אשרת עולה בשל סייגים אלו.בדברי הכנסת בעת החקיקה היו מודעים לבעייתיות הניסוח, והודגש שפעילות כנגד העם היהודי אינה יכולה להיות ביקורת כנגד פעילות המדינה או היהודים. אולם מספר תקריות שאירעו בשנים האחרונות מעלות כי קיים סיכוי משמעותי לשימוש עתידי בסעיף זה.

אנו עדים בשנים האחרונות ליותר ויותר סירובי כניסה לפעילי זכויות אדם ממדינות שונות או פעילים פוליטיים, לפי חוק הכניסה לישראל אולם לא לפי חוק השבות.

סירוב בשל סכנה לבריאות הציבור

סעיף זה נועד למנוע את עלייתם של בעלי מחלות מדבקות, אשר עלולות לסכן את בריאות הציבור בכללותה, ולא לחולים במחלות אחרות כלשהן. באופן רשמי, אין תיעוד של סירוב בשל סכנה לבריאות הציבור, אך בטפסי רשת האוכלוסין וההגירה, נדרש מועמד לעליה להצהיר על בריאותו. כמו כן, אנו עדים לסחבת ודחייה שאינה קשורה מפורשות בבקשות עלייה של מתמודדי נפש.

סירוב בשל עבר פלילי

הסייג האחרון הקבוע בסעיף 2 הינו הסייג אשר נעשה בו השימוש המרובה ביותר. כל אדם המבקש לעלות לישראל צריך להציג בפני רשות האוכלוסין וההגירה תעודת יושר עדכנית ועל כן, בפועל כל עבירה פלילית יכולה להוות עילה לסירוב בשל סעיף זה. לשון החוק קובעת במפורש, שסירוב למתן אשרת עולה בשל עבר פלילי של המבקש, יהיה אך ורק במקרה בו העבר הפלילי עלול לסכן את שלום הציבור.

אזרח עולה /קטין חוזר

גם מי שכבר יש לו אזרחות ישראלית יכול להיות זכאי לעיתים להטבות של עולה, ולקבלת מעמד עולה. אזרח עולה הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי והיה זכאי למעמד של עולה לפי חוק השבות, אם לא היה כבר אזרח ישראלי מלכתחילה.

יש לדווח על ילד שנולד להורים ישראלים בחו"ל תוך 30 יום מיום הלידה, ולרשום אותו כאזרח ישראלי. אם מדובר בילד שנולד מחוץ לנישואים או ילד שלא נרשם במועד, ייתכן ויהיה צורך לבצע תביעת אבהות בטרם יאושר הרישום.

קטין חוזר הוא אזרח אשר עזב את הארץ לפני שהגיע לגיל 14 וחזר אליה אחרי גיל 17.

אזרח עולה או קטין חוזר צריכים להגיש בקשה לקבלת זכותם כעולים כשהם מבקשים לחזור לישראל באופן קבוע. במידה והם זכאים לפטור משירות בצה"ל, חשוב להסדיר את הפטור בהגיעם לגיל גיוס, אם עודם בחו"ל, על מנת למנוע בעיות בעתיד.

לבסוף, תושב ישראל אשר חזר לארץ לאחר שהייה ממושכת בחו"ל נחשב ל"תושב חוזר" וזכאי גם הוא להטבות מסוימות.

ביטול עליה לישראל

לשר הפנים הזכות לבטל את האזרחות שהושגה במרמה.

ביטול עליה על סמך מסמכים מזויפים: ברור כי ככל שהמסמכים שהוגשו לצורך עליה מתגלים כמזויפים, יש עילה ברורה לשלילת מעמד האזרחות, אולם מקרים אלו כאמור כבר אינם נפוצים, מאחר וכיום ישנן דרכים לאימות ברור לנכונותם של מסמכים.

אולם באשר לפרטים כוזבים, המצב שונה. בעת עליה של אדם לישראל עליו להצהיר על לא מעט פרטים: מצבו המשפחתי, עברו הרפואי, אמונותיו הדתיות ועוד. כך למשל, אדם ממוצא יהודי שהתנצר או שאמו היהודייה התנצרה, או שהפך ליהודי משיחי, ולא הצהיר על כך כאשר ביקש עליה, תוכל אזרחותו להישלל ממנו עם הגילוי, אף אם עברו שנים ארוכות.

עקב העובדה שהזכות לאזרחות היא זכות כבדת משקל, הרי שעל שר הפנים להסתמך על ראיות משמעותיות לשם שלילת האזרחות.

עליה באמצעות הסוכנות היהודית

בפועל, הסמכות לטפל בבקשות עלייה ניתנה לסוכנות היהודית ברחבי העולם, כאשר לעיתים הסוכנות היהודית אף נעזרת בארגונים נוספים, אשר ניתן לקרוא עליהם בהמשך. על מנת להגיש את הבקשה באמצעות הסוכנות היהודית, יש להגיש בקשה מלאה, ולסרוק את כל המסמכים הנדרשים, ולשלוח לסניף הרלוונטי של הסוכנות היהודית. לאחר שהסוכנות היהודית בודקת את הבקשה ומאשרת באופן עקרוני את יהדותו של המבקש או את זכאותו לעליה, נקבעת פגישה של "שליח" הסוכנות היהודית עם המבקש.

עליה באמצעות ארגונים נוספים בארצות שונות

בארצות שונות, ישנם ארגונים הממונים על קבלת ובדיקת הבקשות לעליה לפני שהן מועברות לסוכנות היהודית או למשרד הפנים. מדובר בארגונים אשר הינם מעין שלוחות של משרד הפנים והסוכנות היהודית ברחבי העולם. לפיכך, ההתנהלות מול ארגונים אלו זהה לחלוטין להתנהלות מול משרד הפנים או הסוכנות היהודית.

נפש בנפש

ארגון נפש בנפש הוא העוסק בהגשת בקשות לעליה לעולם מצפון אמריקה, ארצות הברית וקנדה. הוא מתמחה בבדיקת הבקשות בארצות אלו. למגישים בקשה באמצעות הארגון, עליהם למלא בקשה מקוונת באתר הארגון. הבקשה כוללת שאלות רבות לגבי המועמד לעליה לישראל. כמו כן, נדרשים זכאי שבות להעלות העתקים של כל המסמכים המבוקשים, ולאחר מכן יזומנו לפגישה בה יציגו את המסמכים עצמם בפני נציג נפש בנפש. אם הבקשה מאושרת על ידו, יועבר עניינו למשרד הפנים, שם יינתן לו אישור עליה. מי שעולה דרך ארגון נפש בנפש מקבל סיוע בהליך העליה וכבר עם הנחיתה בנתב"ג יקבל תעודת זהות ישראלית.

נתיב

נתיב הינו הארגון המתמחה בבדיקת בקשות ומסמכים רשמיים של עולים ממזרח אירופה: רוסיה, אוקראינה, רומניה ועוד. במקרה של הגשת בקשה בארצות אלו, הבקשה אינה מוגשת לנתיב אלא אל הסוכנות היהודית, אשר מפנים את המבקש לבדיקת המסמכים בנתיב ועריכת ראיון קצר בארגון זה. לאחר קבלת אישור נתיב על כך שהמסמכים תקינים, התהליך ממשיך מול הסוכנות היהודית.

עליה מארצות שונות

העליה לישראל היא קיבוץ גלויות של ממש. כל שנה עולים לישראל מגיעים מעשרות מדינות שונות ברחבי העולם. מאחר ומצב הקהילה היהודית הינו שונה בכל ארץ וארץ, הרי שהדרישות מן העולה משתנות בהתאם.

למשל, עולים מברית המועצות לשעבר אינם נדרשים להציג מכתב מרב קהילה מתוך הבנה כי במשך שנים ארוכות חיי הקהילה לא התקיימו באופן ממשי בשל השלטון הסובייטי. עולים מצרפת נדרשים להביא אישור מבית הדין בפריז על יהדותו של המבקש.

חלק גדול מהעולים מאתיופיה הינם בני הפלשמורה, אשר עליהם חוק השבות מעולם לא הוחל. הם עולים לישראל מכח חוק השבות אלא מכח החלטות ממשלה שונות, אשר בהן נקבעו קריטריונים שונים לעלייתם לישראל.

משרדנו מתמחה בדרישות השונות של משרד הפנים מעולים ברחבי העולם, ויכול להנחות אותם בדבר הדרישות הנפרדות מכל ארץ וארץ.

מה עושים במקרה של סירוב בקשה לעלות לישראל?

פעמים רבות, קודם למתן סירוב, ננקטת מדיניות לא רשמית של שיהוי – בקשות נוספות למסמכים נוספים, ואי מתן מענה לבקשה במשך תקופה ארוכה מאד, לעיתים אף שנים. חלק מן המבקשים לעלות יתייאשו ויזנחו את הבקשה אף ללא קבלת סירוב רשמי.

על כן, יש לעתים צורך לפנות לבתי המשפט על מנת שיורו למשרד הפנים לתת החלטה בבקשה לעליה שמתעכבת חודשים או אף שנים. לעיתים יאושר מעמד העליה ללא צורך בפניה נוספת לבית המשפט, אולם לעיתים ניתן סירוב.

על סירוב לבקשה לעליה יש להגיש קודם כל ערר פנימי לרשות האוכלוסין וההגירה. אם לאחר הגשת ערר פנימי מנומק ומפורט ניתן סירוב שני, הרי שעליו ניתן לערער לבית המשפט.

עד שנת 2019 הסמכות לדון בתיקי עליה היתה נתונה לבג"ץ, אולם עקב תיקון החוק, הסמכות נתונה כיום לבתי המשפט לעניינים מנהליים.

הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בעניין עליה צריכה להיעשות על ידי עורך דין משרד הפנים המכיר את התחום ומתמחה בו. מעבר לכך, בכל מקרה של סירוב לבקשת עליה או השתהות בלתי סבירה במתן מענה, חשוב לפנות לקבלת ייעוץ וליווי משפטי מעו"ד המתמחה בתחום זה.

עלייה לישראל – להיוועץ בעו"ד הגירה

המצב המשפטי של עליה לישראל עבר גלגולים לא מועטים במהלך שנותיה של מדינת ישראל.

זכות זו מעוגנת כיום בנהלים מרובים ובבירוקרטיה לא מועטה, אשר משתנה מעולה לעולה, אך עדיין מאפשרת ליהודים ובני משפחה של יהודים לעלות לישראל, ולקבל בה זכויות מידיות של אזרחים, וזאת על סמך יהדותם או קרבתם המשפחתית ליהודים בלבד.

עם זאת, ישנם לא מעט אתגרים אשר עומדים בפני מבקשי עליה, אשר פורטו במאמר זה בהרחבה, ויש לתת עליהם את הדעת. על כן, חשוב להיוועץ בעורך דין אשר בקיא בדקויות ההליך והחוק, על מנת לעבור את התהליך ללא תקלות ובאופן מיטבי, בטרם הגשת בקשה לעליה.